אבחון דידקטי או פסיכודידקטי? ההבדל, ומה מתאים למי
אבחון דידקטי בודק את תפקודי הלמידה עצמם (קריאה, כתיבה, הבנה וחשבון) ומאתר לקויות למידה. אבחון פסיכודידקטי הוא אבחון רחב יותר: הוא משלב את הבדיקה הדידקטית עם הערכה פסיכולוגית של קשב, ריכוז ותפקוד רגשי. ההבדל המרכזי: אבחון דידקטי עונה על השאלה “האם יש לקות למידה”, ואילו אבחון פסיכודידקטי עונה גם על “האם יש הפרעת קשב או קושי רגשי שמשפיע על הלמידה”.
מתי מספיק אבחון דידקטי?
אבחון דידקטי מתאים כאשר הקושי ממוקד בתחום הלמידה: ילד שמתקשה בקריאה או בכתיבה, תלמיד שאיטי במבחנים, או מי שיש חשד לדיסלקציה או לדיסקלקוליה, בלי סימנים בולטים של קשיי קשב או מצוקה רגשית. האבחון הדידקטי מקנה המלצות להתאמות בדרכי הלמידה וההיבחנות בבית הספר.
מתי צריך אבחון פסיכודידקטי?
אבחון פסיכודידקטי נדרש כאשר קיים חשד שהקושי הלימודי קשור גם להפרעת קשב וריכוז (ADHD) או לקושי רגשי, וכן כאשר רוצים לקבל התאמות מסוימות בבחינות הבגרות ובפסיכומטרי. חלק מההתאמות המשמעותיות (למשל הארכת זמן מוגדלת או התעלמות משגיאות כתיב) מותנות באבחון פסיכודידקטי שמבוצע או מלווה על ידי פסיכולוג.
מי מוסמך לבצע כל אבחון?
- אבחון דידקטי: מבוצע על ידי מאבחנת דידקטית מוסמכת, בעלת הכשרה ייעודית בתחום לקויות הלמידה.
- אבחון פסיכודידקטי: מבוצע על ידי פסיכולוג (חינוכי, קליני או התפתחותי) עם הכשרה באבחון, לעיתים בשיתוף מאבחנת דידקטית.
חשוב לוודא שהמאבחן מוכר על ידי הגורם שאליו מיועד האבחון: משרד החינוך לבחינות הבגרות, והמרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל”ו) לבחינת הפסיכומטרי. אבחון שאינו מוכר עלול שלא להתקבל.
איך בוחרים?
אם אתם לא בטוחים איזה אבחון נחוץ, אפשר להתייעץ עם המאבחנת עצמה או עם יועצת בית הספר. במקרים רבים מתחילים באבחון דידקטי, ואם עולה חשד לקשב או לרגש, ממשיכים לאבחון פסיכולוגי משלים. באינדקס Psychodidacti אפשר להשוות מאבחנות לפי סוג האבחון שהן מבצעות ולפי האזור.